1זה שכתבנו שכל שלא כתב לו עומקא ורומא רשאי המוכר לבנות על התקרה או על הגג פירשו גאוני ספרד דוקא בשהבית קיים אבל אם נפל וחזר הלוקח ובנאו נעשה הבית אחר ואין למוכר לבנות עליו כלום אפילו על גבי דיומדין אא"כ התנה ואמר על מנת שדיוטא העליונה שלי הא אם פירש כן אם נפל וחזר הלוקח ובנאו חוזר הוא ובונה ומ"מ דוקא על גבי דיומדין מונחים חוץ לבית ולא על הכותלים ולא סוף דבר אם נפלו הכותלים וזה בא וחדשם אלא אפילו לא נפלו הכותלים אינו משתמש אלא באויר לבנות שם על גבי דיומדין אבל הכותלים כל שקנה הבית קנה הכותלים ואינו משתמש בהם אא"כ התנה בפירוש וגדולי המפרשים מפקפקין בזו שבכותלים ולא עוד אלא שהם מפרשים שאפילו לא ירצה בעל הבית לבנות את ביתו בעל הדיוטא בונה ויושב עד שיתן יציאותיו כדין בית ועליה של שנים שנפלו כמו שהתבאר:2חכמי הדורות שלפנינו כתבו שאם כתב לו מתהום ארעא ועד רום רקיעא לא קנה בור ודות ומחילות אא"כ כתב לו עומקא ורומא שעל כל פנים לשתי הלשונות אנו צריכים אחד לחפירה ולבנין ואחד לקנות מה שיש שם בשעת המכר ממיני החפירות או הבנינים הגבוהים ויש אומרים שכל שכתב מתהום ארעא ועד רום רקיעא קנה הכל ואין אנו צריכים ללשון עומקא ורומא כלל חכמי הצרפתים מחלקים בין מלת עומקא למלת רומא והוא שאצלם במלת רומא קנה אף הגג שיש לו מעקה גבוה עשרה אבל במלת עומקא לא קנה הבור וחבריו והילכך צריך מתהום ארעא אבל לא היה צריך עד רום רקיעא אלא שהוא סוף דבור ומעתה לדעתם כל בית שאין שם בור ודות ומחילות אינו צריך להזכיר שם מתהום ארעא ועד רום רקיעא הואיל וכתב בו עומקא ורומא ומ"מ אף לדעתנו אם אין שם בור ודות ודיוטא ר"ל גג במעקה עשרה אין צריך אלא עומקא ורומא:3גדולי המפרשים פירשו בשמועה זו שהמוכר את הבית ואמר על מנת שדיוטא עליונה שלי אע"פ שאין שם דיוטא הרי היא שלו לומר שיכול לבנות בה דיוטא מפני שמקום דיוטא שייר ופירשו שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא כלומר אם רצה לעשותה רחבה יותר מאויר הבית ולהוציא זיזין חוץ למקום הכותלים לבנות עליהן כדי להרחיבה מלמעלה עושה שמאחר ששיירה בכל זכותו הראשון שיירה והלשון האחר פירשו בו שאם רצה לבנות דיוטא בונה והוא ששאלו עליו מאי זאת אומרת ומ"מ בסוף השמועה למדנו שאם נפל הבית חוזר ובונה ואלמלא התנאי היה אומר לו לא שיירת אלא על גבי אותו בית:4כבר ביארנו במשנה על מה שאמרנו שצריך ליקח לו דרך שטעם הדבר הוא מפני שהמוכר בעין יפה מוכר ומה שנתגלגל בסוגיא זו על יד דבר זה במכר את השדה שלא מכר לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חרבין בין ישובין וצריך ליקח בו דרך ובמכרן לאחר שאין הלוקח צריך ליקח בו דרך יתבאר למטה במשנה השביעית:
